שלום ירושלם
חנוכת ביהכנ"ס המפואר "תפארת ישראל" אשר למקהלת חסידי וואלין
וְנָתַתִּי בְצִיּוֹן תְּשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתִּי
(ישעיה מ״ו י״ג)
במאמרנו "שלום ירושלם" אשר בגליונות הקודמים, הודענו לבם – קוראים נכבדים – מהביהכנ״ס הגדול הזה (אשר אז לא שלמה עוד מלאכתו), הנבנה לתלפיות בהשתדלות הרב היקר החכם הנכבד מוהר״נ ב״ק נ״י, בפקודת רבו הצדיק והקדוש המפורסם מוהר״ר אברהם יעקב נ״י מסאדאגורא.
לשמחת לבבינו נודיעכם עתה, כי כלה מלאכת הבית הגדול והנשגב הזה פנימה וחוצה, וידי הבונים ועושים במּלאכה זה ארבע עשרה שנה שבתו מעבודתם, ולעינינו יתנוסס עתה הבנין הזה בנאון כל צבי והדרי חוסן, מפואר בכל מיני פאר ושכיות חמדה המפליאים נפש כל רואיהם, כלול בהדרת קדש עליון ונורא מאר, רצוף יפעה ויופי, ומעולף הוד והדר מבית ומבחוץ. ארכו ממזרח למערב 15 אמה, רחבו מצפון לדרום 24, גבהו מבפנים 30 אמה באמת הבנין (אמת הבנין בארצנו היא לערך 18 ארשין רוסטי). שלשים חלונות גֹדולים ורמים – ומהם נשקפֵים אל פני הר בית ה׳ אלהי הצבאות – יסובבו את הבית הזה מכל עבריו.
ממעל להם כפה גדולה ונשגבה למאר, נשענת על ארבעת כותלי הבית הגבוהים והרחבים, וי״ב חלונות יקיפו עיגולה אשר קו הסובב אותה פנימה תכיל ארבעים ושנים אמות באמת הבנין. ומסדרון (גאללעריא) נחמד ומְפואר מתחת להכיפה, ומעקות ברזל עשת יקיפוהו, ציורים גדולים ונפלאים בצבעים שונים ומפוארים יעדו את קירות הבית וכיפתו סביב, ויפיצו קרני זהרם בכל פינות הבית.
שני לשכות מפוארות ונהדרות מתחת להמסדרון בכותלי צפון ודרום, מיוחדות לעזרת נשים.
שמנה עמודי אבן יפים ונחמדים, ועליהם מעשה צעצועים ופתוחי אבן, מעשה ידי בחירי האמנים, נשענים אל שני שערי הבית אשר בצפון ובדרום. הדום הבית רצוף באבנים שחורים ואדומים, מלוטשים כראי מוצק.
שני מסדרונות מרובעות חוצה לו, ומעקות ברזל יקרות ונחמדות, אשר הובאו מארץ צרפת, תקפנה אותן מארבע רוחותיהן, ואין ערוך להוד יפים ותפארת חמדתם.
אלה הן קצות דרכי הבית הנשגב הזה, המהולל וגדול שמו גם בין העמים, האח! מה נהדר הוא הבית הזה, כל הבא אל הבית יתמה תמה, ולבו ישתומם בתוכו על תפארתו הנשגבה והרוממה, על תועפות רום הודן וכבודו, ועל יפעת הדר קדשו, ובאמונת אומן נאמין כי רק בעזרת "כל יכול" יצא כליל יופי כזה לאור עולם.
ביום השישי י"ב לחודש הזה (אחרי שבתה מלאכתנו בגיליון הקודם), חגגו אנשי המקהלה הזאת את חנוכת הבית, בתשואות שמחה ובתרועות ששון; ובשמחתם התערבו כל אנשי עיר קדשנו, הספרדים והאשכנזים, רבניה וגאוניה, גדוליה ונכבדיה, זקנים עם נערים, בחורים גם ישישים, וכל העם מקצה חוברו כאיש אחד בשמחת-מצוה הזאת. עיר האל-הים, מלאה היתה מצהלות השמחה, קול רינה באהלי בת-יהודה, קול זמרה וקול תודה בחוצות ירושלים. רחוב בית הכנסת נמלאה אנשים מפה אל פה, והמון רב ועצום מאחינו, מעפילים לעלות אל מרום הבית בהדרת קודש, בשירים ובתשבחות.
תחת פרוכת-משי מרוקמת בחוטי-זהב מתוחה כאהל, הובילו גאונינו ורבנינו: הרב הגאון ראשון לציון הי"ו, והרב הגאון ראב"ד דכוללות אשכנזים, וכל גדולי ורבני עירנו, את ספרי תורת ה' מבית הכנסת העתיק, להכניסם בארון הקודש אשר בהבית הגדול הזה. סריסי הגאון ראשון לציון הי"ו, וסריסי בית מועצת (קאנזולאט) עסטרייך-אונגארן, הלכו לפניהם, ומטות כסף בידם, (גם ממשלתנו יר"ה שלחה סריסים מסריסיה לכבוד עם בני-ישראל) לסול למו מסילה בין המון העם הגדול מאד.
בעלותם הביתה, קדמו שָׁרִים את פניהם, והש"ץ המפורסם לתהילה הישיש וירא האלוקים מו"ה בצלאל נ"י מאדעססא עמד לנצח על להקת משורריו, וישר שירי קודש ערבים ונעימים לנפש השומע.
ילדי התלמוד תורה אשר לאחינו הספרים הי"ו, ותלמידי בית המדרש "דורש ציון" ומוריהם, עמדו בסדרים, ונרות שעוה דולקות בידם, וישוררו בקול ערב את "מזמור שיר חנוכת הבית", ועוד כמה מזמורים מדברי נעים זמירות ישראל המדברים מעין הדבר הזה.
הרב החכם ר' ניסן ב"ק, אשר רבות עמל בהבנין הזה, וארבע עשרה שנה עבד בזיעת אפו בעבודת הקדש הזאת – עלה הבמתה; ובעינים נוזלות דמעי גיל, ברך את ה', אשר זכהו לראות פרי עמלו הרב, ויחייהו כיום הזה.
אחרי הכניסם את ספרי התורה אל היכל הקודש, הושרו שנית שיר זמרה ושירי תודה; וברכות לאדוננו הוד השולטאן יר"ה, ולהוד הקיסר פראנץ יאזעף הראשון יר"ה קיסר עסטרייך ואונגארן, (כי מיסדי הבית חוסים בצל ממשלתו הרוממה) וגם לכל הגבירים נדיבי עמנו בחוץ-לארץ, אשר נתנו נדבת לבבם לטובת הבנין היקר הזה. וגם הזכרת נשמות איזה מהמתנדבים נוחי נפש תנצב"ה.
כל הנאספים היו שמחים ועליזים, וממעמקי לבבם ברכו את הרב הצדיק והקדוש מיסד הבית הזה, ואת הרב היקר מוהר"נ ב"ק נ"י – כי יזכו לחזות בנועם ה' אשר יופיע על מקדש מעט הלזה, ועיניהם תחזנה בנין אפיריון נוה שאנן, ויצאו משם שבעי רצון וטובי לבב.
רגשי קדש אשר מלאו חדרי לבבנו בבואנו אל הבית הזה, ועיננו ראו את יפעת הוד ההיכל הקּדוש הזה בעת נתאספו בתוכו המון אחינו בני ישראל – והדר גאוני ונכבדי ישראל אשר נקבצו ובאו בו, הוסיפה עוד הוד נורא על יפעת הדר קדשו – יחובבנו להגיש רגשי תודתנו אל מייסדי ובוני הבית הזה, אשר הגדילו לעשות בקרבנו לתפארת עיר קדשנו ועם ישראל, ולכל נדיבי עמנו ברוכי ה׳ אשר חלק להם בהיכל הקדוש הזה.
(בגליונות הקודמים הודענו, כי יחסרו עוד דברים אחדים הדרושים לתפארת הבית פנימה, כמו ארון הקדש, מנורות וכו׳. ובלי תפונה יתעוררו שרי הצדק נדיבי עמנו למלאת גם החסרון הזה, לתפארת בית ה׳.)
יתן ה׳ ויגדל כבוד הבית הזה מעלה מעלה, שלום אמת ישבון בו, ושם ה׳ אלהי הצבאות יקרא עליו, ואזניו יהיו קשובות לכל תפלה ואל כל תחנה אשר יתפללו עם ה׳ בהבית הק׳ הזה. בימיהם ולעינינו ישלח ה׳ לנו מושיע ורב, יבנה ערי יהודה וירושלם יכונן, ומקדש ה׳ יתנוסס בתוכה באבן נזר במשכיות קדש, ופליטת בית יהודה תפרח כחבצלת בכרם ה׳ צבאות, ואז! – האח – אז! יגיל יעקב גילה נצחת, וישראל ישמח שמחת עולם.
***
ביום הראשון י״ד לירח הזה, נתאספו שנית כל גדולי ונבבדי עירנו הספרדים והאשכנזים אל הבהכנ״ס המפואר "תפארת ישראל", כי היום הזה היה יום הולרת הקיסר האדיר פראנץ יאזעף הראשון, ורוב אחינו האשכנזים וגם מעט מהספרדים חסוים המה בצל ממשלת הודו.
גאון עוזנו הרב ראשון לציון הי״ו, לבוש בגדי פאר ועדוי באותות הכבוד אשר נתכבד מאת הוד אדוננו השולטאן יר״ה והוד הקיסר עסטרייך ואונגארן בעת היותו פה, וכל גדולי עדתו עמו, וכן הרב הגאון ראב״ד דכוללות האשכנזים הי״ו, וכל גדולי ונכבדי עדת האשכנזים הי״ו, נתאספו אל הבית, ויחכו על השר הקאנזול לממלכת עסטרייך ואוננארן. בשעה 4 בבוקר הופיע כבוד השר הנדול נענעראל קאמול גראף קאנדי דע קאבאגא, ומשנהו השר סי׳ פאסקאל, בגאון עוזם והדר כבודם, ויעמדו על הבימה.
נשען לארון הקדש עמד הש״ץ היקר ר׳ בצלאל נ״י עם להקת משורריו, ויתפללו בעד שלום הקיסר האדיר יר״ה ויברכוהו, ויברכו גם את הוד אדוננו השולטאן יר״ה, ואת השר הוואלי מושל עירנו, (מפני כי נסע חברונה, נפקד מקומו בבית הכנסת.) ואת הגראף הנכבד קאנזול עסטרייך.
ילרי הת״ת, ונערי בית הספר אשר לאצילי לעמיל, ותלמידי בית המדרש "דורש צ׳ון", לבושים מחלצות, הועמדו בסדרים ובמערכות, ומוריהם בראשם, וישוררו בקול ערב את מזמור הע״ב מתהלות ישראל "א-להים משפטיךָ למלך תן", ואת מזמור פ״ד "מה ידידות משכנותיך ה׳ צב-אות", ועוד שירים וחפלות בעד שלום המלך ושריו.
השר הקאנזול דבר דברים נמרצים באוני הרבנים הגאונים הי״ו, והרב החכם המשתדל הי״ו, ופיו מלא תודות על אהבת היהודים למלכם, ועל התפללם בעד שלומו. וגם אל הש״ץ הישיש הנז׳ עלה הגראף, ויושט ידו לו לאות כי מצא חן בעיניו, וידבר אתו רגעים אחדים. ואחרי התבונן על כל הדר הבית, והתחקה על בל פרטיו, וירבה להלל את הבית הזה, יצא משם שמח וטוב לב.
***
ביום ב׳ ט״ו באב, חלקו ראשי ומנהלי כולל וואלין – בפקורת נשיאם הרב הצדיק מסאדיגורא – לככוד חנוכת ביהכנ״ס "תפארת ישראל", לחם ובשר לארבעה מאות עניים ספרדים ואשכנזים, באין הברל מקהלה למקהלה.
